<h1>ראבי"ה סימן ע"ב</h1>
<h2>דף כד:</h2>
אמר רב הונא היתה טלית חגורה על מתניו קורא ק"ש, ותניא כוותיה והילכתא כרב הונא, ולתפלה עד שיכסה את לבו: ואם שכח ונכנס בתפילין בבית הכסא מניח ידו עליהם עד שיגמור עמוד הראשון כי סכנה הוא עמוד החוזר: [כה.] ובענין פלוגתא דצואה על בשרו וכו' פסק ר"ח לחומרא כרב חסדא אע"פ שמכוסה בבגדו אסור לקרות ק"ש, [ובספרים שלנו בפירוש ר"ח הפלוגתא להיפך], ורבינו אלפסי כתב כרב הונא לקולא (ובספרים שלנו הפירוש פלוגתא להיפך), וראייתו מדגרסינן בפ' אמר להם הממונה אמר רב פפא צואה במקומ[ה] אסור לקרות ק"ש ומוקי לה ביושב ונראת עומד ואינה נראת, ופריך ליה תלמודא מצואה על בשרו מרב הונא ששרי ומשני במקומה נפיש זוהמא, ומדפריך מניה שמע מינה דהילכתא כוותיה.
